חוק הגנת הפרטיות צילום קטין

הגנה על פרטיות אישית מהווה זכות יסוד בחברה דמוקרטית. בישראל, חוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981
קובע מסגרת משפטית שמטרתה למנוע פגיעה בפרטיות של אדם ללא הסכמתו. אחת הסוגיות הרגישות במיוחד  היא צילום של קטין ובפרט פרסום תמונתו או שימוש בה בלא אישור. במקרים רבים, מדובר לא רק בפגיעה רגילה בפרטיות אלא בהזנקה של זכויות יסוד הנוגעות לכבוד, כבוד האדם, וליכולת של הילד לשלוט על התדמית שלו.

מה אומר החוק במקרה של צילום קטין?

לפי חוק הגנת הפרטיות, תיחשב פגיעה בפרטיות אם אדם צולם ברשות היחיד ללא הסכמתו.
לגבי קטינים, גם כאשר הצילום מתבצע במרחב הציבורי, החוק קובע הגנות נוספות במיוחד כשמדובר בפרסום תמונה, למשל באינטרנט, במדיה החברתית או בפרסומת בנסיבות שעלולות להשפיל, לבזות או לפגוע בכבוד הקטין.

כך, שימוש בתמונתו של קטין לצרכי פרסום, שיווק והפצה אחרת, ללא רשות של ההורים או האפוטרופוס החוקי, מהווה הפקה של החוק. לדוגמה, פסקי דין הכתירו מקרים בהם תמונה  של קטינה פורסמה לצרכי פרסום והחליטו ולתקצב פיצוי עבור הנפגעת.
גם כאשר הצילום עצמו התבצע באופן חוקי (באירוע ציבורי) שימוש או פרסום של התמונה דורשים אישור מפורש אחרת עלולה להתקיים עוולה אזרחית ואף עבירה פלילית. 

פיצויים – גם ללא הוכחת נזק

אחד החידושים החשובים בחוק הוא האפשרות לתבוע פיצויים על פגיעה בפרטיות גם אם אין נזק מוחשי שניתן להוכיח. כלומר, עצם הפרסום או השימוש בתמונה עלול לתת זכות לנפגע או להוריו בפיצוי, ללא צורך להראות נזק כלכלי ממשי.

נקודה זו קריטית במיוחד כאשר מדובר בקטינים, הנזק עשוי להיות נפשי, רגשי או חברתי, פגיעה בכבוד, בעוצמה הדימוי העצמי, בהגבלת פרטיות או חשש לעתיד. מקרים כאלה אינם תמיד מלווים בהפסד כספי גלוי, אך הם בהחלט מצדיקים פיצוי, במיוחד על פי רוח החוק.

מתי צילום יכול להיות מותר?

החוק קובע מספר הגנות למי שצילם או פרסם, למשל אם המעשה נעשה "בתום לב", במסגרת עיסוק מקצועי או באירוע שבו הייתה לכך הסכמה. גם אם מדובר באירוע ציבורי ובתנאי שהתמונות לא נועדו לפרסום מסחרי ייתכן שהצילום לא ייחשב כפגיעה.

עם זאת הגנות אלו לא חלות כאשר מדובר בשימוש מסחרי או בפרסום שפורסם ברבים בלי שניתנה הסכמה רשמית ובוודאי לא במקרה של צילום של קטינים לצורך שיווק, פרסום והפצה.

למה חשוב לפנות לעורך דין הגנת הפרטיות?


כשהזכות לפרטיות של קטין נפגעת במיוחד בפרסום והפצה של תמונה כדאי לפנות לעורך דין מקצועי שיודע להתנהל מול הדברים החשובים:

  • לנתח האם התקיימו יסודות של פגיעה בפרטיות לפי החוק
  • לבדוק אם התקיימה הסכמה חוקית של אפוטרופוס לצילום או לפרסום
  • להעריך את הסיכויים לתביעה, הן פלילית והן אזרחית
  • לנסח כתב תביעה נכון ולבקש פיצוי, גם פיצוי ללא הוכחת נזק

עורך דין הגנת הפרטיות מנוסה ידע להכין תיק ראיות, להעריך את חומרת המעשה ואת עוצמת הפגיעה, ולפעול לקבלת סעד משפטי גם אם הנזק אינו ממשי מבחינה כספית, אלא פוגע בכבוד, בפרטיות או בתדמית.

צילום ופרסום של קטין ללא הסכמה ברורה היא סוגיה רגישה במיוחד. חוק הגנת הפרטיות מעניק הגנה משמעותית, כולל זכות לתבוע פיצויים גם מבלי להוכיח נזק ממשי. עם זאת, הליך כזה דורש מומחיות משפטית ובמקרים רבים גם ייצוג של עורך דין מיומן.

אם אתה או ילדך נפגעתם בעקבות צילום ופרסום ללא אישור, מומלץ לא לחכות. פנו בהקדם לעורך דין המתמחה בהגנת הפרטיות כדי לבדוק את האפשרויות שלכם.

עו״ד אריאל שושן משרד עורכי דין המתמחה בשמירה על הכסף של עסקים ויזמים בתחום הסייבר, מדיה דיגיטלית, דיני אינטרנט וחברות.

עו”ד אריאל שושן הינו בוגר תואר שני מאוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם אוניברסיטת ברקלי, סן פרננסיסקו וכן, בעל תואר ראשון במשפטים מהמסלול האקדמי המכללה למנהל.
המשרד מתמחה בתחום הסייבר, מדיה דיגיטלית, דיני אינטרנט וחברות.

המידע בעמוד ובאתר זה נועד להוות תוכן ומידע בסיסי בלבד, המידע באתר לא מהווה ו/או יהווה ייעוץ והכוונה משפטית או תחליף לייעוץ משפטי פרטני הניתן על ידי משרדנו. אין באמור בעמוד זה כדי להוות הכוונה ו/או המלצה ו/או הדרכה לנקיטת הליכים משפטיים שונים ו/או להימנעות מהם. 
אנו ממליצים בכל שלב ו/או בעת פעולה כלשהי להתייעץ עם עו”ד בכל נושא כזה או אחר. 
למען הסר כל ספק, האחריות לכל תוצאה בשל הסתמכות על האמור לעיל תחול על המשתמש בלבד.