נגישות אתרים בישראל

נגישות אתרים הפכה בשנים האחרונות לאחד הנושאים המרכזיים בעולם הדיגיטל בישראל. מצד אחד, מדובר במהלך ערכי שנועד לאפשר לכל אדם כולל אנשים עם מוגבלויות שימוש שוויוני, מכבד ויעיל באתרי אינטרנט. מצד שני, הנושא טומן בחובו אחריות משפטית כבדה, תקנות מחייבות ותביעות שמוגשות מדי יום נגד עסקים וחברות שלא עומדות בדרישות. 

מהו חוק נגישות אתרים?

חוק נגישות אתרים בישראל נשען על חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנות הנגישות שחוקקו מכוחו. בשנת 2013 נכנסו לתוקף תקנות המחייבות כל בעל אתר אינטרנט לתת מענה נגיש, כך שאנשים עם מוגבלויות כולל לקויות ראייה, שמיעה, מוגבלויות מוטוריות, קוגניטיביות ועוד יוכלו להשתמש באתר באופן שוויוני.

התקנות הישראליות מחייבות כל אתר המספק מידע או שירות לציבור לבצע התאמות נגישות בהתאם לתקן הישראלי. המשמעות בפועל היא שכל אלמנט באתר טקסט, כפתורים, תפריטים, טפסים, סרטונים, תמונות וממשקים צריך להיות מותאם כך שאדם עם מוגבלות יכול לצרוך את התוכן בקלות.

מה כוללות דרישות החוק?

• אפשרות ניווט במקלדת מלאה.
• הוספת טקסט חלופי לתמונות.
• כתיבה ברורה וקריאה.
• יחס ניגודיות מתאים בין טקסט לרקע.
• תיאורי שמע או כתוביות לתכני וידאו.
• התאמות לטופס יצירת קשר וממשקי הזנה.
• מבנה קוד תקין המאפשר לקוראי מסך להבין את האתר.

החוק לא מסתפק בפעולות טכניות בלבד הוא דורש גם פרסום הצהרת נגישות באתר. ההצהרה חייבת לכלול איזה התאמות בוצעו, מי אחראי לנגישות, אילו עזרים קיימים, הקלות שניתנו והסבר כיצד ניתן לפנות במקרה של בעיית נגישות.

בנוסף לדרישות עצמן, החוק מאפשר להגיש תביעות נגישות גם ללא הוכחת נזק. כלומר, אדם שמוצא באתר בעיה המונעת שימוש תקין יכול להגיש תביעה ולקבל פיצוי גם ללא נזק ממשי שנגרם לו. זו הסיבה שכיום בעלי אתרים רבים מקפידים לבצע התאמות מלאות ומדויקות כדי להימנע מחשיפה משפטית.

איזה סוגי תביעות נגישות אתרים יש?

בעשור האחרון מוגשות בישראל אלפי תביעות נגישות בשנה. חלקן מוצדקות ומטרתן לקדם את הנגישות הציבורית, אך חלקן מגיעות מאנשים או גורמים שמטרתם ליצור הכנסה מתביעות סדרתיות. בתי המשפט כבר מכירים בתופעה, ולכן יש חשיבות רבה לבצע את ההתאמות כראוי.
התביעות הנפוצות בתחום נגישות האתרים מתחלקות למספר סוגים מרכזיים:

1. תביעות בשל העדר נגישות טכנית באתר – זה הסוג הנפוץ ביותר.
הוא כולל מצבים שבהם:

• האתר לא ניתן לניווט באמצעות מקלדת.
• קיים חוסר בניגודיות.
• אין טקסט אלטרנטיבי לתמונות
• הסרטונים ללא כתוביות.
• קורא המסך אינו מצליח לתפקד באתר.
• רכיבים מסוימים אינם נגישים במובייל.

במקרים אלה התובע טוען כי הוא לא הצליח להשתמש בשירות או במידע באתר ומבקש פיצוי בהתאם.

2. תביעות על העדר הצהרת נגישות – רבים לא יודעים את זה, אך הצהרת הנגישות היא חובה לכל אתר.
אי הצגת הצהרה תקינה או הצגת הצהרה חלקית/לא מעודכנת מהווה עילה להגשת תביעה.

3. תביעות על נגישות שירות לקוחות – החובה אינה חלה רק על האתר גם המענה הטלפוני, הצ'אט, עמדות שירות ואפילו תיעוד השירות צריכים להיות נגישים, אם אדם עם מוגבלות פונה לעסק ואינו מקבל מענה מותאם, קיימת עילה לתביעה.

4.תביעות סדרתיות – יש עורכי דין ותובעים סדרתיים שבונים "מסלול קבוע" של בדיקות נגישות באתרים שונים, ומגישים תביעות רבות במקביל. לעיתים על אותו סעיף בדיוק וללא פנייה מוקדמת.
במצבים כאלה, בעלי האתרים כמעט תמיד מקבלים מכתב התראה לפני תביעה המודיע כי קיימת הפרה ולעיתים התראה זו מובילה להסדר כספי גם ללא הגעה לבית המשפט.

5. תביעות הקשורות לטופס יצירת קשר – טפסים הם אחד האזורים הרגישים ביותר באתר.
אם טופס אינו נגיש לדוגמה, שדות שאינם מסומנים כראוי, שגיאות שאינן מושמעות בקול, תוויות חסרות או אלמנטים שאינם ניתנים למעבר מקלדת התובע טוען שהשירות נמנע ממנו.

6. תביעות על תוספי נגישות – תוספים כמו "שיק נגישות", "מותאם" ועוד נפוצים מאוד, אך חשוב להבין
התוסף לא מחליף הנגשה אמיתית, והוא לא פוטר בעל אתר מהחובות החוקיות.
אם האתר מסתמך רק על תוסף — יש סיכוי גבוה לתביעה.

7. תביעות על שליחת תוכן לא נגיש – קבצי PDF לא מונגשים, חשבוניות שאינן קריאות לקורא מסך, או מסמכי מידע שאינם מותאמים. זה חלק מהשירות ולכן גם כאן קיימת עילה משפטית.

מה זה תקן נגישות אתרים?

תקן נגישות האתרים בישראל מבוסס על התקן הבינלאומי WCAG 2.0 ברמת AA, והוא חלק מתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. מכיוון שמדובר בתקנות מחייבות, כל בעל אתר בישראל חייב לעמוד בכללים שנקבעו.
התקן הישראלי עוסק במגוון רחב של היבטים:

• נגישות ויזואלית – ניגוד צבעים, גודל טקסט, תצוגה ברורה, התאמות צבעים.
• נגישות שמיעתית – כתוביות, תמלולים, תיאורי שמע.
• נגישות קוגניטיבית – תוכן פשוט וקריא, הימנעות מהבהובים, חלוקה ברורה לפסקאות.
• נגישות מוטורית – שליטה מלאה באמצעות מקלדת בלבד.
• נגישות לקוראי מסך – תיאורי תמונה, ARIA labels, מבנה HTML תקין.
• התאמת טפסים – סימון שדות, הודעות שגיאה ברורות, תוויות מלאות, סדר ניווט.

מה הופך את התקן לכל כך חשוב?
ראשית, הוא אחיד וברור לכן חברות יכולות לפעול לפיו ולדעת שהאתר עומד בדרישות.
שנית, בתי המשפט מסתמכים עליו באופן ישיר. כאשר מוגשת תביעה, בדיקת בית המשפט נעשית מול ההנחיות המדויקות שבהן עוסק התקן.

בנוסף, תקן הנגישות כולל גם דרישות שהן לא טכניות כמו מינוי אחראי נגישות בארגון, מענה נגיש ללקוחות והנגשת שירותים דיגיטליים שאינם חלק מהאתר.

מה זה נגישות אתרים WCAG

תקן WCAG (Web Content Accessibility Guidelines) הוא התקן הבינלאומי הרשמי לנגישות אתרים, המפותח על ידי ארגון התקינה העולמי W3C.
התקן נועד לאפשר לאנשים עם מוגבלויות להשתמש באינטרנט בצורה שווה, והוא מחולק לשלוש רמות:

• A – רמה בסיסית.
• AA – הרמה המחייבת בישראל ובמדינות רבות נוספות.
• AAA רמה גבוהה ומתקדמת שאינה חובה.

התקן מבוסס על ארבעה עקרונות מרכזיים:

1. תפיסות (Perceivable) – כל המידע באתר צריך להיות מוצג בצורה שתאפשר לאדם לתפוס אותו באחד החושים ראייה, שמיעה או מישוש.
תמונות צריכות טקסט חלופי, סרטונים צריכים כתוביות, ותוכן ויזואלי חייב להיות ברור.

2. הפעלה (Operable) – כל פעולה באתר קריאה, מילוי טופס, מעבר בין עמודים חייבת להיות ניתנת לביצוע בדרכים שונות, כולל מקלדת בלבד.
בנוסף, אין להשתמש בהבהובים מסוכנים או אלמנטים שאינם מאפשרים שליטה.

3. הבנה (Understandable) – התוכן צריך להיות ברור, הגיוני, עקבי וידידותי.
ממשק המשתמש צריך להיות צפוי, והטפסים צריכים להציג שגיאות בצורה נגישה.

4. יציבות (Robust) – האתר צריך "לעבוד" עם טכנולוגיות מסייעות קוראי מסך, תוכנות הגדלה, ושאר כלים עזר טכנולוגיים.
WCAG הפך לתקן העולמי המוביל מכיוון שהוא מדויק, טכני וברור  ומאפשר לבעלי אתרים ולמפתחים ליישם נגישות בצורה מקצועית. בעוד שבישראל התקן המחייב הוא WCAG 2.0, בעולם כבר מקובל גם WCAG 2.1 ואף 2.2, הכוללים דרישות נוספות למובייל, קוגניציה ועבודה מול מסכים בעידן המודרני.
לאור ההתפתחויות, מומלץ לבעלי עסקים בישראל לאמץ התאמות מ-2.1 ו-2.2 כדי להבטיח אתר נגיש יותר וגם לשפר את חוויית המשתמש הכללית.

שאלות ותשובות על נגישות אתרים בישראל